מתי לפנות למיון יולדות: צירים וסימנים נוספים

אולי זה אמצע הלילה והבטן נכנסה לקצב, ואולי את קוראת מראש כדי שהתוכנית תהיה ברורה עוד לפני שתצטרכי אותה. ההחלטה נשענת בעיקר על הקצב של הצירים, ולצידה רשימה קצרה של סימנים שבגללם פונים מיד, בלי קשר לקצב.

בישראל ההנחיה כתובה בפירוט. משרד הבריאות מנחה בלידה ראשונה לפנות למיון יולדות כשמתחילים צירי לידה סדירים וכואבים שנמשכים יותר מ־45 שניות לכל ציר, במרווח של 3 עד 5 דקות, אחרי שעה עד שעתיים שבהן את מוודאת שהם אכן מתגברים ולא דועכים. ACOG ממליץ ליצור קשר עם הצוות המטפל בכל פעם שאת חושבת שהלידה התחילה או שאת לא בטוחה. אם את לא בטוחה בכלל שהלידה התחילה, כדאי להתחיל מסימנים מבשרי לידה.

מיון יולדות, חדר לידה ומחלקת יולדות: לאן מגיעים

הכתובת בשלב הזה היא מיון יולדות. משרד הבריאות כותב שמיון היולדות פעיל 24 שעות ביממה, כל ימות השנה, שהוא משתייך לחדר לידה ולרוב נמצא בסמוך אליו, ושלרוב המענה בו ניתן לנשים בהריון החל מהשבוע ה־24. בשפת היום יום אומרים „לצאת לחדר לידה“, אבל הקבלה עצמה נעשית במיון יולדות, וחדר הלידה הוא המקום שבו הלידה מתרחשת. אחרי הלידה, מספר משרד הבריאות, את נשארת בחדר הלידה בהשגחת המיילדת כשעתיים, ואז היא מטפלת בהעברה שלך ושל היילוד למחלקת יולדות.

את הלידה מובילה מיילדת. משרד הבריאות כותב שצוות המיילדות אחראי ללוות אותך בכל שלבי הלידה, מרגע שהגעת למיון יולדות, ולעקוב אחרי התקדמות הלידה וניטור מצב העובר. הרופא או הרופאה בודקים אותך בהגעה למיון יולדות ובאים לחדר הלידה לביקורים יזומים לפי הצורך. בתי החולים פתוחים לבחירה: הדף „איפה ללדת?“ קובע שזכותה של כל אישה לבחור כל מרכז רפואי בארץ, בלי תלות במקום המגורים ובקופת החולים.

כל כמה זמן צירים צריך ללכת לבית חולים?

מה שמחפשים הוא קצב קבוע של צירים חזקים שנמשך זמן מה. המרווח נמדד מתחילת ציר אחד עד תחילת הציר הבא, והמשך מתחילת אותו ציר עד סופו.

בלידה ראשונה ההנחיות נבדלות זו מזו במספרים:

• משרד הבריאות: צירים סדירים וכואבים, יותר מ־45 שניות לכל ציר, במרווח של 3 עד 5 דקות, אחרי שעה עד שעתיים של התגברות. בדף על שלבי הלידה אותו משרד מנסח את זה גם כציר כל 5 דקות במשך שעה עד שעתיים, וכותב שזה הזמן להתארגן לצאת מהבית ולהגיע למיון יולדות.
• מאוחדת: ציר כל 4 עד 5 דקות שנמשך כ־30 עד 40 שניות, במשך שעתיים. עד אז, כתוב שם, אפשר להעביר את הצירים בבית, אלא אם ירדו המים, יש דימום או שאינך מרגישה את העובר.
• Lamaze: בחוץ לארץ נפוץ כלל 5-1-1, שלפיו מתקשרים כשהצירים מגיעים כל 5 דקות בערך, כל אחד נמשך כדקה, והקצב נשמר לפחות שעה. זה הכלל שהאפליקציה שלנו עובדת לפיו כברירת מחדל.
• Kaiser Permanente: צירים כל 3 עד 5 דקות על פני שעה, כל אחד לפחות 45 עד 60 שניות.
• Boston Medical Center: כלל 4-1-1, ציר חדש לפחות כל 4 דקות, בן כדקה, ברצף של שעה לפחות.

המרווח של 3 עד 5 דקות שמשרד הבריאות נוקב בו מחמיר מ־5 דקות, והוא ההנחיה שחלה בישראל. גם העוצמה נחשבת: Boston Medical Center מציע להתחיל לתזמן כשאי אפשר יותר לדבר או לצחוק דרך ציר, ומוסיף שצירים שמואטים או נפסקים כשאת נחה, שותה או הולכת כנראה אינם לידה פעילה עדיין. צירי ברקסטון היקס מסביר איך מתנהגים צירים מדומים. בכל מקרה, המספר שקיבלת בבית החולים שבו את מתכננת ללדת הוא המספר שלך, אז שאלי עליו בביקור לפני הלידה ורשמי אותו.

יש סימנים שבגללם יוצאים בלי להמתין לקצב. משרד הבריאות מונה ארבעה מצבים שבהם פונים למיון יולדות: צירים סדירים וממושכים, דימום טרי בדומה לווסת, ירידת מים או חשד לירידת מים, והנחיה של הרופא או הרופאה שלך להגיע. דף מיון היולדות מוסיף לרשימת הסיבות לפנייה דימום נרתיקי, ירידה בתנועות העובר, כאבי ראש או טשטוש ראייה או כאבים ברום הבטן, חבלה וצירים מוקדמים. Boston Medical Center אומר להגיע מיד אם ירדו המים והנוזל ירוק, צהוב או חום, וכך גם אם את נשאית GBS וזקוקה לאנטיביוטיקה. למה שכדאי לשים לב אחרי ירידת מים, ראי ירידת מים.

חישוב כזה בין ציר לציר הוא עבודה קשה, בוודאי בלילה. הטיימר אונליין החינמי מראה את המרווח, את המשך וכמה את רחוקה מכלל 5-1-1. באפליקציה Contraction Timer אפשר להזין את הכלל של בית החולים שלך, והיא מתריעה כשהגעת אליו, עם כפתור חיוג לחדר הלידה. איך האפליקציה מחשבת מסביר איך היא בודקת את הכלל, ותזמון צירים מסביר את המדידה עצמה.

לידה שנייה יכולה להיות מהירה יותר

משרד הבריאות כותב שבלידה חוזרת התהליך יכול להיות מהיר יותר, ולכן כשמתחילים צירים סדירים וכואבים צריך לפנות למיון יולדות, בעיקר אם הלידה הקודמת הייתה מהירה. באותו דף על שלבי הלידה כתוב שקצב ההתקדמות אצל נשים בלידה חוזרת יהיה לרוב מהיר יותר מאשר בלידה ראשונה, ושלידה ראשונה נמשכת על פי רוב זמן רב יותר, בלי לנקוב במספר שעות.

מהמקורות מחוץ לישראל יש גם מספרים. ACOG נוקב ב־12 עד 18 שעות ללידה ראשונה ו־8 עד 10 ללידות הבאות, ו־NICE מעמיד את השלב הראשון של הלידה הפעילה על 8 שעות בממוצע בלידה ראשונה וכ־5 שעות בלידות הבאות. מאוחדת נוקבת בלידה חוזרת בציר כל 7 עד 10 דקות במשך שעה, ומי שעברה ניתוח קיסרי מתבקשת לפנות עם תחילת הצירים. אם הלידה הקודמת שלך הייתה מהירה מאוד, ספרי על כך בביקור לפני הלידה כדי שהתוכנית תיקח את זה בחשבון.

לקחת בחשבון את הנסיעה

לפני הלידה ACOG מציע:

• לבדוק כמה את רחוקה מבית החולים וכמה זמן לוקחת הנסיעה
• לעשות נסיעת ניסיון
• לקחת בחשבון פקקים, שעות עומס ועיכובים בדרך הרגילה

אם הנסיעה ארוכה, שאלי את הצוות המטפל אם כדאי לך לצאת מוקדם מהכלל הרגיל.

ACOG גם ממליץ לארוז את התיק מראש ולהשאיר אותו במקום נגיש, למשל בארון המסדרון או בתא המטען, ולהתקין את סל הקל כראוי. משרד הבריאות ממליץ להכין שני תיקים, אחד לחדר לידה ואחד למחלקת יולדות. תיק לידה: רשימה לסימון עוזר באריזה. כדאי גם להחליט מראש מי יישאר עם ילדים גדולים ועם חיות הבית, כדי שהיציאה לא תיתלה בטלפונים של הרגע האחרון.

לפני שאת נכנסת לאוטו

כדאי לברר בבית החולים איך הוא רוצה שתגיעי. Kaiser Permanente מבקש מהמטופלות להתקשר לפני שהן באות, כדי שהצוות יעזור להן להימנע מנסיעות מיותרות. ACOG מציע לסגור עם הצוות המטפל, הרבה לפני התאריך המשוער:

• מתי הזמן הנכון להתקשר
• איך משיגים את הצוות המטפל אחרי שעות הפעילות
• אם מתקשרים קודם או נוסעים ישר לבית החולים
• כל צעד מיוחד שנוגע למצב שלך

NICE מבקש מיחידות הלידה להעריך את מצב הלידה קודם בטלפון, ואז להחליט אם צריך לראות אותך פנים אל פנים.

מי שעונה בטלפון ירצה לדעת מה מצבך ומה מצב העובר. ההערכה המוקדמת לפי NICE כוללת שאלות על מה שאת מרגישה, מה את רוצה ומה מדאיג אותך, ואם תנועות העובר השתנו. אם ירדו לך המים, NICE מוסיף שאלה מתי זה קרה ושאלות על גורמי סיכון: נוזל בצבע חריג או בריח רע, דימום, ירידה בתנועות, כאב בטן מתמשך, הרגשה לא טובה ותוצאת GBS. כדאי שכל זה יהיה לידך לפני שאת מחייגת:

• באיזה שבוע את ואם זו לידה ראשונה
• מתי התחילו הצירים, מה המרווח ביניהם וכמה זמן נמשך כל אחד
• אם ירדו המים, השעה והצבע והריח של הנוזל
• דימום, אם יש, ואיך העובר זז
• תוצאת בדיקת ה־GBS וכל מצב רפואי שהצוות כבר מכיר
• כמה זמן תימשך הנסיעה

את כרטיס מעקב ההריון וקלסר ההריון כדאי שיהיו בתיק. משרד הבריאות כותב שחשוב להביא למיון יולדות את כרטיס מעקב ההריון וכל תיעוד רפואי חשוב, וממליץ לסרוק או לצלם את המסמכים מראש. בדף על הכנת תיק הלידה הוא מוסיף את תעודות הזהות של שני ההורים, את כרטיס קופת החולים ואת תשובת בדיקת ה־GBS. את התשובה הזאת הוא מבקש להביא לחדר הלידה, כי אם נמצאת נשאית תקבלי טיפול אנטיביוטי מהר ככל האפשר לאחר ירידת מים או הופעת צירים סדירים.

בדימום חזק או באובדן הכרה לא ממתינים לטלפון של חדר הלידה. מד״א ומשרד החינוך כותבים בבירור: במקרה חירום חייגו 101, והפעלו את ההנחיות של מוקד מד״א. חום של 38 מעלות או יותר במהלך הלידה הוא בישראל אינדיקציה אמיתית: משרד הבריאות מונה אותו, יחד עם ירידת מים של 18 שעות או יותר, בין הסיבות לטיפול אנטיביוטי בלידה.

מה קורה אם הגעת בתחילת הלידה

במיון יולדות המיילדת מבצעת הערכה מהירה של דחיפות הפנייה, אוספת מידע על ההריון ועל הרקע הרפואי, מבקשת בדיקת שתן ומבצעת אומדן סימנים חיוניים וניטור עוברי. לפי הצורך תילקח בדיקת דם, יורכב עירוי ותיעשה בדיקה נרתיקית, ולעיתים רופא או רופאה בודקים עם ספקולום, למשל כדי לאשר או לשלול חשד לירידת מים. כך מתואר התהליך בדף של משרד הבריאות.

את גבול האשפוז כל מערכת מציבה במקום אחר. משרד הבריאות נוקב בטווח ומתאר את השלב הלטנטי כנמשך עד פתיחה של כ־2 עד 6 ס״מ, וכותב שהלידה הפעילה מתחילה בדרך כלל אחרי פתיחה של 3 עד 4 ס״מ. NICE מגדיר לידה פעילה כצירים סדירים עם פתיחה מתקדמת מ־4 ס״מ, UC San Diego Health מאשפז מעל 4 ס״מ ועשוי לשלוח הביתה מתחת לזה, ו־Boston Medical Center מבקש להישאר מ־5 עד 6 ס״מ.

לפני הנקודה הזאת את בשלב הלטנטי, הראשון משלבי הלידה. NHS כותב שהשלב הזה יכול להימשך שעות ולפעמים ימים, ומשרד הבריאות כותב שהוא יכול להימשך בין מספר שעות למספר ימים ואפילו שבועות. אם את והעובר במצב טוב, NICE ממליץ לעודד אותך להישאר בבית או לחזור אליו, אלא אם יש בכך סיכון ללדת בלי מיילדת או שזה מותיר אותך במצוקה. Boston Medical Center עשוי להציע הליכה בסביבת בית החולים ובדיקה נוספת אחר כך, או חזרה הביתה למנוחה.

חזרה הביתה בשלב הזה היא חלק מהטיפול הרגיל ואינה אומרת שטעית בהערכה. המשיכי לתזמן, נוחי כשאת יכולה, והתקשרי שוב כשהקצב משתנה או כשמופיע אחד הסימנים שבגללם פונים מיד.